1
וּבֶן שִׁבְעָה הוּא אֶלָּא שֶׁנִּשְׁתַּהָה. לפי הרפואה בזמן חז"ל, חלק מן העוברים זקוקים לשבעה חודשי היריון בלבד, ומסתבר שוולד זה שנולד בחודש השמיני כבר היה ראוי להיוולד אלא ששהה בבטן אמו חודש נוסף.
2
וּשְׂעָרוֹ לָקוּי. פגום, שלא גדל כראוי.
3
חָשׁוּב כָּאֶבֶן. ולד זה אינו מוגדר כאדם חי, מפני שסופו למות, והוא נחשב כדומם, שאינו חי ואינו מת (ראה הלכות טומאת מת א,יד).
4
וְאָסוּר לְטַלְטְלוֹ. לפי שאסור לטלטל בשבת דבר שאינו כלי (ראה גם הלכות שבת כה,ו, הלכות טומאת מת טו,ב).
5
שֶׁכָּל שֶׁשָּׁהָה שְׁלֹשִׁים יוֹם בָּאָדָם. כל ולד שחי שלושים יום, יצא מחשש נפל (ראה גם הלכות אבל א,ו-ח; הלכות רוצח ב,ו).