צֵא וַעֲשֵׂה אוֹתָן עָלַי כַּשַּׁעַר שֶׁל עַכְשָׁיו וכו'. תחשב את כמות החיטה שניתן לקנות בסכום החוב, ואהיה חייב לפרוע לך כמות כזו של חיטה.
אִם יֵשׁ לוֹ חִטִּין כְּשִׁעוּר מְעוֹתָיו. אם יש לחייב חיטים בכמות ששווה למעות שחייב לחברו.
שֶׁלֹּא אָמְרוּ חֲכָמִים שֶׁמֻּתָּר לִפְסֹק עַל שַׁעַר שֶׁבַּשּׁוּק וכו'. אף על פי שמותר לפסוק על הפירות אם נקבע השער או שיש לו מעט מאותה סחורה (לעיל ט,א), במקרה זה שאספקת הפירות היא תחליף להחזר הלוואה לא ניתן להסתמך על כך שהשער נקבע, אלא צריך שיהיו לו חיטים ויהיה בהן די כדי לפרוע את כל החוב.
הָיוּ לַלֹּוֶה חִטִּין וכו'. גם אם ממיר את אספקת החיטים באספקת יין, יש לכך עדיין דין של חוב ואין היתר אלא אם כן יש לו יין.
הֲרֵי שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ וכו'. אם לא היו לו פירות ובכל זאת היסב באיסור את החוב הממוני לחוב של פירות, אינו חייב לפרוע לו בפירות גם אם יהיו לו אחר כך פירות (שאף על פי שסיכמו ביניהם מותר לחזור בו ואין בזה 'מי שפרע', שהרי הקביעה נעשתה באיסור ריבית — או"ש).