וְזָקַף שִׁמְעוֹן דְּמֵי הַשָּׂדֶה עָלָיו מִלְוָה לִרְאוּבֵן. שמעון לא שילם עבור הקרקע, והוסכם ביניהם להגדיר את התשלום כהלוואה.
וּבָא בַּעַל חוֹב שֶׁל רְאוּבֵן לִטְרֹף מִשִּׁמְעוֹן הַשָּׂדֶה. שדה זו הייתה משועבדת לחוב שהיה לראובן אצל אדם אחר, ולאחר מות ראובן בא אותו אדם לטרוף משמעון את השדה.
וּפִיְּסוֹ שִׁמְעוֹן בְּמָעוֹת וְהָלַךְ לוֹ. במקום לתת לו את השדה שמעון שילם לו, ואותו אדם הסיר את התביעה שלו על השדה.
הַדִּין נוֹתֵן שֶׁיָּבֹאוּ יוֹרְשֵׁי רְאוּבֵן וְיִתְבְּעוּ שִׁמְעוֹן בַּמִּלְוָה שֶׁזָּקַף עָלָיו. יורשי ראובן רשאים לדרוש ששמעון ישלם להם את דמי מכירת השדה שנעשו חוב שלו לאביהם.
שֶׁהֲרֵי אֵינָהּ מִשְׁתַּעְבֶּדֶת לְבַעַל חוֹב שֶׁל רְאוּבֵן. החוב שהיה שמעון חייב לראובן אינו משועבד לבעל החוב של ראובן, ולכן כששמעון פרע לו את החוב אינו נפטר בכך מהחוב שהוא עצמו חייב לראובן אלא עליו לשלמו ליורשים.
נוֹתֵן לָהֶן הַקַּרְקַע שֶׁלָּקַח מֵרְאוּבֵן בַּמִּלְוָה שֶׁזָּקַף עַל עַצְמוֹ. במקום לפרוע להם את החוב בדמים, יחזיר להם את הקרקע (ואף שבדרך כלל אינו יכול לפרוע בקרקע כשיש לו מעות, כאן התירו לו כדי שלא יבוא לו הפסד — מ"מ).
וְחוֹזֵר וְטוֹרֵף אוֹתָהּ מֵהֶן מִפְּנֵי הַמָּעוֹת שֶׁנָּתַן לְבַעַל חוֹבוֹ שֶׁל רְאוּבֵן. לאחר שמחזיר להם את הקרקע הוא רשאי לחזור ולגבות אותה מהם, כדי להחזיר לעצמו את המעות ששילם לבעל החוב של אביהם.
שֶׁהֲרֵי בְּאַחֲרָיוּת לְקָחָהּ מֵרְאוּבֵן. ומכיוון שיש לו אחריות הרי נכסי ראובן משועבדים לחוב, ובכלל זה קרקע שגבו היתומים בחוב שהיו אחרים חייבים לאביהם (כמבואר לעיל ה"ט).