1
בְּעֵד אֶחָד. שחתם עליו עד אחד.
2
הֲרֵי זֶה מְחֻיָּב שְׁבוּעָה וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהִשָּׁבַע וּמְשַׁלֵּם. עד אחד המעיד על חיוב ממון מחייב את הנתבע בשבועה מן התורה (הלכות טוען ונטען א,א). ומכיוון שהעד מעיד על שטר החוב, חייב הלווה להישבע כנגד דברי העד כדי להיפטר מתשלום. אמנם, מכיוון שהעדות היא על עצם ההלוואה, והנתבע איננו מכחיש את העד אלא טוען טענה אחרת, הוא אינו יכול להישבע כנגדו וצריך לשלם (ראה גם שם ד,ח).
3
כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. לעיל ה"ב.