טָעַן שֶׁיֵּשׁ לוֹ מִטַּלְטְלִין וכו'. המלווה טוען שיש ללווה מיטלטלין שמסתיר בביתו.
שֶׁהַתּוֹרָה הִקְפִּידָה עַל זֶה שֶׁנֶּאֱמַר בַּחוּץ תַּעֲמֹד. פסוק זה נאמר לגבי נטילת משכון מהלווה (כדלקמן ג,ד), אך האיסור הוא גם לגבי כניסה לבית כדי לגבות מיטלטלין לצורך פירעון החוב (ראה יד"פ).
אֲבָל מַחֲרִימִין עַל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ וְלֹא יִתֵּן לְבַעַל חוֹבוֹ. כדלעיל א,ד.
שֶׁרַבּוּ הָרַמָּאִין. שלווים כסף ואחר כך טוענים במרמה שאין להם מה לפרוע.
וְנִנְעֲלָה דֶּלֶת בִּפְנֵי לֹוִין. ביטוי שמשמעו שבגלל הרמאים נמנעו המלווים מלהלוות מחשש שלא יוכלו לגבות את החוב.
שְׁבוּעָה חֲמוּרָה כְּעֵין שֶׁל תּוֹרָה בִּנְקִיטַת חֵפֶץ. שנשבע בעודו אוחז בספר תורה (הלכות שבועות יא,ח, וראה שם הל' יא-יב).
וְכוֹלֵל בִּשְׁבוּעָה זוֹ וכו'. יוסיף בשבועתו התחייבות לפרוע בעתיד אם יהיה לו ממה לפרוע.
אֶלָּא יוֹצִיא מִכָּל אֲשֶׁר תַּשִּׂיג יָדוֹ וכו'. בכל פעם ייקח ממה שיבוא לידו סכום שיספיק לשלושים יום מזונות ושנים עשר חודש לבוש, כדי ששאר הסכום יהיה זמין לגבייה.
הַפַּחוֹת וְהַסְּגָנִים. ראשי העם.
יִתֵּן לְבַעַל חוֹבוֹ רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן. ייתן לבעל חוב המוקדם יותר ואחר כך למאוחר יותר, כדלקמן כ,א.
וּמַחֲרִימִין תְּחִלָּה עַל מִי שֶׁיָּדַע לִפְלוֹנִי נְכָסִים גְּלוּיִן וכו'. לפני שמשביעים את הלווה על כך שאין לו ממה לפרוע את החוב, מחרימים על כל מי שיודע שיש ללווה מיטלטלין ואינו מודיע לבית דין כדלעיל א,ד.
שֶׁלֹּא תִּקְּנוּ לַעֲקֹר גּוּף תּוֹרָה. הציווי "בחוץ תעמֹד".
נִרְאָה לוֹ מָמוֹן. העידו שראו ברשותו ממון.
אוֹ עֵסֶק הוּא בְּיָדִי. קיבלתי אותו בכדי לעשות עסקים עבור בעליו.
אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ. כדלעיל א,ד, ולא נאמן בטענתו אף על פי שנשבע שאין לו.
עַד שֶׁיָּבִיא רְאָיָה. שהוא של אחרים.