1
שֶׁשְּׁבוּעָה אַחַת כּוֹלֶלֶת כָּל בַּעֲלֵי הַחוֹבוֹת וְתַקָּנַת אַחֲרוֹנִים הִיא וְאֵין מְדַקְדְּקִין בָּהּ לְהַחֲמִיר אֶלָּא לְהָקֵל. שלגבי מה שנשבע שאין לו כלום — הרי שבועה זו מועילה כלפי כל הנושים (ראה בבלי כתובות צד,א); ולגבי מה שנשבע שכל מה שירוויח ייתן לבעלי חובו — אף שהיה מקום לומר שצריך להישבע על כך כלפי כל נושה בנפרד, מכיוון שמדובר בשבועה שהגאונים תיקנוה שאינה מדין הגמרא, הקלו עליו שיישבע לכולם יחד (לח"מ ומל"מ).