1
מַשְׁבִּיעִין אֶת הַלֹּוֶה שֶׁאֵין לוֹ כְּלוּם בְּתַקָּנַת גְּאוֹנִים. שבועה שנתקנה על ידי הגאונים הנזכרת לעיל ב,ב.
2
אִם הָיָה הַלֹּוֶה עִמָּנוּ בַּמְּדִינָה. אך אם אינו במדינה ולא ניתן להשביעו, לא מעכבים את הטריפה עבור כך.
3
וּמַשְׁבִּיעִין אֶת הַטּוֹרֵף וכו'. שאם הלווה היה טוען שפרע ודורש מהמלווה להישבע היו משביעים אותו (לעיל יד,ב), וטוענים לקונה מה שהיה יכול לטעון הלווה (רש"י כתובות פז,א).
4
וְלֹא מְכָרוֹ לְאַחֵר. שאם המלווה מכר את החוב לאחר אין לו זכות לגבותו.
5
בַּשּׁוּמָא שֶׁלּוֹ. בקרקע ששמו ממנה כנגד החוב.
6
הוֹרָדָה. שטר הורדה, והוא השטר הסופי של הטריפה מהקונים.