1
וְטָעוּ. בשומה.
2
וְטָעוּ בְּכָל שֶׁהוּאמִכְרָן בָּטֵל שֶׁהֲרֵי הֵן כְּשָׁלִיחַ וכו'. משום שפעולת בית הדין במקרה זה אינה מתוקף היותם בית דין אלא כשליחים של הטורף ושל הלוקח, הרי דינם כשליח שטעה, והשליח שטעה בכל שהוא, המקח בטל (ראה הלכות מכירה יג,ט). אולם, כאשר בית דין פועלים מתוקף היותם בית דין, כגון במכירת נכסי היתומים, כל שטעותם הייתה בפחות משישית מערך הנכס, המקח קיים (כדלעיל יב,יא).
3
וְכָל הַמּוֹרִים כָּזֶה הוֹרוּ. כל מורי ההלכה הורו כך.