אַף עַל פִּי שֶׁעֵדָיו קַיָּמִין וְקָנוּ מִיָּדוֹ. אף אם עשו קניין על ההלוואה, שאז עדי הקניין יכולים לכתוב שטר על החוב (לעיל יא,א).
וְחָזַר בִּשְׁעָתוֹ וְאָמַר שְׁטָר שֶׁכְּתַבְתֶּם לִי עַתָּה אָבַד אוֹ נִשְׂרַף. אפילו אם חזר מיד אחרי הכתיבה ('בשעתו'), ואמר לעדים שהשטר שכתבו לו כעת, נשרף או אבד.
אֵין כּוֹתְבִין לוֹ שְׁטָר שֵׁנִי. אפילו בלא אחריות.
שֶׁמָּא פְּרָעוֹ אוֹ מְחָלוֹ. שייתכן שהלווה כבר פרע את החוב או שהמלווה מחל לו עליו.
וַאֲפִלּוּ הָיָה הַחוֹב לִזְמַן. אף שחזקה שאין אדם פורע בתוך זמנו, וכאן המלווה בא מיד לאחר כתיבת השטר, מכיוון שכעת אין שטר בידי המלווה בטלה החזקה וחוששים שמא החוב נפרע או נמחל (ראה לעיל יד,יג).
שֶׁזֶּה יֻחְזַק כַּפְרָן בְּעֵדוּתָן. אם הלווה טוען שכלל לא לווה, הרי עדי ההלוואה מכחישים את דבריו. ומכיוון שהוחזק הלווה לשקרן, אינו נאמן לטעון אחר כך שפרע את החוב.
כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר. הלכות טוען ונטען ו,א.