1
צָרִיךְ שֶׁיַּחֲזִיר מֵעִנְיָנוֹ שֶׁל שְׁטָר בְּשִׁיטָה אַחֲרוֹנָה. שלא יוסיף בשורה האחרונה דבר חדש, אלא יחזור שנית על דבר שכבר נכתב לפני כן.
2
לְפִי שֶׁאֵין לְמֵדִין מִשִּׁיטָה אַחֲרוֹנָה. חכמים תיקנו שמה שכתוב בשורה האחרונה אינו תקף, ואם יכתוב בה דבר חדש הוא יהיה חסר משמעות.
3
שֶׁמָּא הָיוּ הָעֵדִים מְרֻחָקִין מִגּוּפוֹ שֶׁל שְׁטָר בִּכְדֵי שִׁיטָה. העדים בדרך כלל אינם מאומנים בכתיבה מדויקת, וקשה להם לחתום בצמוד לסיום השטר, ולפעמים נשארת שורה ריקה לפני חתימתם, ובאותה שורה יכול המלווה שמחזיק בשטר להוסיף זיוף.