1
נִפְרְסָה חַלָּה. נשברה.
2
אִם עַד שֶׁלֹּא הֵסִיר הַלֶּחֶם מֵעַל הַשֻּׁלְחָן וכו'. דין הלחם והבזיכים במקרה זה דומה למנחה שחסרה קודם קמיצה שלא מקטירים אותה (הלכות פסולי המוקדשין יא,טז).
3
וְאִם אַחַר שֶׁהֵסִיר הַלֶּחֶם נִפְרַס הַלֶּחֶם פָּסוּל וּמַקְטִיר עָלָיו אֶת הַבָּזִיכִין. במקרה זה נחשבים הבזיכים כקומץ של המנחה והלחם כשיירי המנחה, וכשחסרו שיירי מנחה לאחר הקמיצה, מקטירים את הקומץ (שם ה"כ, וראה גם שם יב,ד).
4
הַטָּמֵא בְּטֻמְאָתוֹ וְהַטָּהוֹר בְּטָהֳרָתוֹ. יאכלו את הלחם הטהור ולא יאכלו את הטמא (ראה גם הלכות פסולי המוקדשין יז,יג). ואם נטמא אחד הבזיכים יקטירו את שניהם (שכן הקרבת טומאה דחויה בציבור ואכילת טומאה אסורה אף בציבור, הלכות ביאת מקדש ד,ט-יא), ואת הטמא יקטירו בטומאה ואת הטהור בטהרה (תוספתא מנחות ג,ב ובבלי שם טו,א).