הַתְּמִידִין אֵינָן מְעַכְּבִין אֶת הַמּוּסָפִין וכו'. ואף התמידים עצמם לא מעכבים זה את זה (לעיל א,יב).
וְלֹא הַמּוּסָפִין מְעַכְּבִין זֶה אֶת זֶה. כשיש שני מוספים באותו יום (כגון שבת וראש חודש), מוסף אחד אינו מעכב את השני. וכן המינים של המוסף (פרים, אילים וכבשים) אינם מעכבים אחד את השני.
וְלֹא מִנְיַן הָעוֹלוֹת כֻּלָּן מְעַכֵּב. מספר הבהמות שצריך להקריב לעולה ממין אחד (כגון שני פרים, שבעה כבשים).
הֲרֵי שֶׁלֹּא מָצְאוּ אֶלָּא שִׁשָּׁה כְּבָשִׂים. ביום שצריך להקריב בו שבעה כבשים למוסף.
לֹא נִמְצְאוּ אֶלָּא שְׁנֵי כְּבָשִׂים. בנוסף לתמידים של אותו יום.
הֲרֵי הַדָּבָר שָׁקוּל. מצד אחד התמידים תדירים מהמוספים, ומצד שני המוספים של היום קדושים יותר מהתמידים של מחר (מחמת קדושת היום או מפני שכבר ראויים להקרבה, ראה בבלי מנחות מט,א), ובסתירה בין תדיר למקודש אין העדפה לזה או לזה (ראה לקמן ט,ב).