1
כָּל נֶפֶשׁ חַיָּה וכו‘. ודווקא בעל חיים שאין בו דעת. אך אין אדם חייב על נזקי עבדיו, שיש בהם דעת ואינו יכול לשמרם, ואם היה חייב יכול היה העבד להזיק בכוונה ולחייב את אדונו בכל עת שזה יקניטנו (הלכות גנבה א,ט).
2
כִּי יִגֹּף. ידחוף או יכה באחד מאיבריו.
3
אֶחָד הַשּׁוֹר וְאֶחָד שְׁאָר בְּהֵמָה וכו‘. הדין חל הן על שור והן על כל בהמה, חיה או עוף, אף שבתורה נזכר רק שור (השווה לקמן י,ב, יב,א).
4
אֶלָּא בַּהֹוֶה. במציאות הרווחת והמצויה.