1
עַד שֶׁתִּתְכַּוֵּן לְהַזִּיק לְמִי שֶׁהִיא חַיֶּבֶת עָלָיו סְקִילָה. ואז חייבת אף אם התכוונה להרוג אדם אחד והרגה אדם אחר (מ“מ).
2
לַהֲרֹג אֶת הַבְּהֵמָה. שאין השור נסקל על הריגתה.
3
וְהָרַג אֶת הָאָדָם. בטעות.
4
נִתְכַּוֵּן לְנָכְרִי. ואין השור נסקל עליו (לעיל ה“א).
5
נִתְכַּוֵּן לִנְפָלִים. תינוק שנולד לפני שמלאו לו תשעה חודשי היריון וטרם מלאו לו שלושים יום, שאין ההורגו חייב מיתה (הלכות רוצח ב,ו).
6
אוֹ בִּקְנָס אִם הֵמִית עֶבֶד. ששור שהרג עבד או שפחה משלם סכום קבוע של שלושים סלעים (לקמן יא,א).
7
הוֹאִיל וְהוּא מוּעָד לָזֶה. שחיוב הכופר אינו תלוי בכך שהשור יהיה חייב מיתה, אלא בכך שהיה מועד והרג והיה צריך בעליו לשמרו.