1
כַּמָּה הוּא הַכֹּפֶר. הניתן כששור מועד ממית (לעיל י,ב).
2
כְּמוֹ שֶׁיִּרְאוּ הַדַּיָּנִין וכו‘. בית הדין אומד את גובה הכופר לפי שוויו של הניזק, ורואים כאילו הוא עבד הנמכר בשוק (ראה הלכות ערכין וחרמין א,ט).
3
כְּכֹל אֲשֶׁר יוּשַׁת עָלָיו. ולמדו במדרש שכוונת הפסוק היא לאומדן בבית הדין (מכילתא דרשב“י כא,ל).
4
שְׁלֹשִׁים סֶלַע. משקלו של הסלע הוא 384 גרגרי שעורה בינוניים (הלכות שקלים א,ב), ומשקל הגרגר 1/20 גרם.
5
כֶּסֶף יָפֶה. נקי, בלא תערובת של נחושת וכיוצא בזה (ראה הלכות טוען ונטען ג,ב).
6
מָנֶה. מאה דינרים.
7
וְכָל הַמְעֻכָּב גֵּט שִׁחְרוּר. עבד שדינו לצאת לחירות אלא שעדיין לא ניתן לו שטר השחרור, כגון שהיכהו אדונו והפיל שינו או סימא עינו (ראה הלכות חובל ד,יא).