1
שׁוֹר הַנִּסְקָל שֶׁהוּזְמוּ עֵדָיו. קודם הסקילה נמצאו העדים שהעידו על השור שקרנים, ואם כן נמצא השור נקי.
2
שֶׁהֲרֵי מִשֶּׁנִּגְמַר דִּינוֹ הִפְקִירוּהוּ בְּעָלָיו. שמשהבין שדינו להיסקל התייאש ממנו. ולכן גם לאחר שהתברר שאין דין השור להיסקל כבר יצא מחזקתו ודינו כהפקר שכל הקודם זוכה בו.
3
וְהֵזִים אֶת הָעֵדִים. הביא עדי הזמה שהוכיחו את צדקתו.
4
הֲרֵי הַשּׁוֹר לִבְעָלָיו. ואין אחרים יכולים לזכות בו.
5
שֶׁכֵּיוָן שֶׁהַבַּעַל יוֹדֵעַ בְּעַצְמוֹ שֶׁלֹּא חָטָא... לֹא הִפְקִיר. מאחר שהבעלים יודע שהוא זכאי הוא מצפה ומתכנן להזים את העדים ולמנוע את עונשו וכן את סקילת השור. ואם כן מעולם לא ויתר על השור ולא הפקירו.