סוּס שֶׁצָּנַף. שצהל, השמיע קול.
וַחֲמוֹר שֶׁנָּעַר. השמיע קול נעירה.
מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק. מדין צרורות, שדרך החיות להשמיע קולות אלו.
הַתַּרְנְגוֹלִין מוּעָדִין לְהַלֵּךְ כְּדַרְכָּן וּלְשַׁבֵּר. תוך כדי הליכתם כלים שנתקלים בהם, וחייבים עליהם נזק שלם כדין רגל.
וְנִסְתַּבֵּךְ כְּלִי בְּאוֹתוֹ הַחוּט וְנִתְגַּלְגֵּל וְנִשְׁבַּר. שתוך כדי הליכתם הסתבך כלי בחוט, נגרר ולבסוף נשבר.
מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק. שנזק זה מוגדר כצרורות.
בְּשֶׁקְּשָׁרוֹ אָדָם. שקשרו בעל התרנגול.
בַּעַל הַתַּרְנְגוֹלִין פָּטוּר. שאין זו אשמתו ולא יכול היה להעלות על דעתו שיקרה הנזק.
וְאִם הָיָה לַחוּט בְּעָלִים. ונקשר מאליו.
בַּעַל הַחוּט חַיָּב חֲצִי נֶזֶק שֶׁהֲרֵי הוּא כְּבוֹר הַמִּתְגַּלְגֵּל. החוט שהונח ללא השגחה נחשב כבור שהרי הוא גורם לתקלה (ראה לקמן יג,ב), ובעל החוט שלא הצניע אותו אחראי על הנזק שנגרם על ידו. ומאחר שבמקרה זה נעשה הנזק על ידי שנקשר לתרנגול והזיק באופן עקיף הוא נכלל בדיני רגל ונחשב כצרורות שחייבים בהם חצי נזק (ערוה“ש שצ,טו).