1
בְּשֶׁשָּׁמַר בַּעַל הַגַּחֶלֶת אֶת אִשּׁוֹ וכו‘. בעל הגחלת חסם את הגישה אליה.
2
וּבָא הַכֶּלֶב וְחָתַר. חפר מתחת הדלת ונכנס לקחת את החררה. שבמקרה זה האחריות היא על בעל הכלב ולא על בעל האש.
3
אֲבָל אִם לֹא שָׁמַר אִשּׁוֹ. שהייתה הגישה אליה חשופה.
4
בַּעַל הָאֵשׁ חַיָּב עַל שְׂרֵפַת הַגָּדִישׁ. שנעשתה מכוח האש שבבעלותו שלא שמר עליה כראוי (וכגון שבעל האש אינו בעל החררה, אלא שנאפתה חררה של אחר על אשו — רשב“א בבא קמא כג,א בשם הראב“ד וראה שם הסבר נוסף).
5
וּבַעַל הַכֶּלֶב חַיָּב וכו‘. שאכילת החררה והנזק במקום שהונחה הם נזקי שן שעליהם אחראי בעל הכלב.