1
הַמְשַׁסֶּה כַּלְבּוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ בְּאַחֵר. מעודד ומגרה את כלבו של חברו שינשוך אדם אחר.
2
פָּטוּר מִדִּינֵי אָדָם. אין בית הדין יכול לחייבו על הנזק, כיוון שהוא לא עשה את הנזק בכוחו, ואין הכלב שלו שיהא חייב באחריותו.
3
וְחַיָּב בְּדִינֵי שָׁמַיִם. שאף שאין בית דין יכולים לחייב מכל מקום מבחינה מוסרית הוא אחראי לנעשה וראוי שישלם.
4
וּבַעַל הַכֶּלֶב חַיָּב חֲצִי נֶזֶק. כדין בהמה תמה שהזיקה במעשה משונה.
5
שֶׁכֵּיוָן שֶׁהוּא יוֹדֵעַ וכו‘. מאחר שידע שניתן לשסות את כלבו באחרים, צריך היה לשמרו. וכיוון שלא שמרו הוא נקנס בחצי נזק.
6
עֵרְרוּ. עוררו, גירו.
7
וְאִם שִׁסָּהוּ בְּעַצְמוֹ. שהאדם ננשך מחמת שהרגיז בעצמו את כלבו של חברו.
8
שֶׁכָּל הַמְשַׁנֶּה וכו‘. שהכלב שינה ונשך מחמת שינויו של הניזק ששיסהו בעצמו, ומשום כך נפטר בעל הכלב.