1
וְתָלְשָׁה פֵּרוֹת מֵרְשׁוּת הָרַבִּים וַאֲכָלָתַן בִּרְשׁוּת הַנִּזָּק. שפירותיו של הניזק היו מונחים ברשות הרבים והכניסה אותם לרשותו ואכלתם שם.
2
הֲרֵי הַדָּבָר סָפֵק. ספק אם הולכים אחר המקום שבו אכלה את הפירות, ואז יהיה חייב נזק שלם כדין שן ברשות הניזק; או שמא הולכים אחר המקום שבו היו פירות הניזק מונחים, ואז יהיה פטור מנזק שלם וחייב במה שנהנית.
3
לְפִיכָךְ אֵינָהּ מְשַׁלֶּמֶת אֶלָּא מַה שֶּׁנֶּהֱנָת. ומן השאר פטור מצד הספק, שהמוציא מחברו עליו הראיה.
4
וְאִם תָּפַשׂ וכו‘. כדין התופס ממון במקרה ספק (לעיל א,יא, ב,ה-ו).
5
שֶׁהֲרֵי בִּרְשׁוּתוֹ אָכְלָה. ושמא הולכים אחר מקום האכילה, כאמור לעיל.