1
שׁוֹר רֵעֵהוּ. משמע שיהיה השור שייך לאדם מסוים.
2
וְקֹדֶם שֶׁיִּתְפֹּס אוֹתוֹ הַנִּזָּק בַּדִּין. שבהיותו הפקר יכול היה הניזק לקחתו בלא תביעה, וכך גם ראוי לו אחר שהזיק זה את שורו.
3
הֲרֵי זֶה פָּטוּר. אותו אדם שתפסו.
4
וְאַחַר שֶׁהִזִּיק הִקְדִּישׁוֹ. ושור הקדש פטור מנזיקין כמבואר לעיל ה“א.