1
הֲרֵי הַנִּזָּק גּוֹבֶה מִמֶּנּוּ. שמכיוון שבשור תם נגבה תשלום הנזק מגופו, נחשב השור כאילו בעליו ייחד אותו עבור תשלום הנזק ולכן יכול הניזק לגבות ממנו (בבלי בבא קמא לג,ב).
2
וְחוֹזֵר הַלּוֹקֵחַ וְגוֹבֶה מִן הַמַּזִּיק שֶׁמָּכַר לוֹ. הקונה תובע את המזיק שישלם לו בחזרה את דמי השור שהניזק גבה ממנו.
3
שֶׁכֵּיוָן שֶׁנָּגַח קוֹל יֵשׁ לוֹ וְלֹא הָיָה לוֹ לִקַּח עַד שֶׁיִּגְבֶּה הַנִּזָּק. מאחר שמפורסם הדבר שהשור נגח, צריך היה הקונה להיזהר ולחשוש לכך שיגבו מהשור את תשלום הנזק (ומשום כך יכול הניזק לגבות ממנו, אף על פי שבדרך כלל אדם שייחד את שורו לבעל חובו ומכרו, אין בעל החוב גובה ממנו — ראה הלכות מלווה ולווה יח,ה).