1
הֲרֵי זֶה מֻקְדָּשׁ כְּדֵי שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ הֶקְדֵּשׁ יוֹצֵא בְּלֹא פִּדְיוֹם. ההקדש חל, אך מאחר שההקדש נעשה בשור שהיה משועבד לפני כן לניזק, אין ההקדש חל באופן שלם, ולא פקע שעבודו של הניזק לגמרי. ומכל מקום אין הניזק יכול לגבותו מן ההקדש ללא פדיון, מחשש שיאמרו שההקדש יוצא ללא פדיון, ולכן יש צורך בפדיון סמלי אפילו של דינר אחד (מפרשים על פי הלכות ערכין וחרמין ז,יד-טז).
2
גּוֹבֶה הַנִּזָּק מִבְּשָׂרוֹ. גובה את תשלום הנזק מהבשר.
3
מַה שֶּׁעָשָׂה עָשׂוּי וכו‘. דינו כמוכר שורו שהזיק, כדלעיל ה“ו.