1
הִזִּיק וְעָמַד בַּדִּין וְאַחַר כָּךְ מְכָרוֹ אֵינוֹ מָכוּר וכו‘. שלאחר עמידה בדין יש לניזק חלק בבעלות על השור, ומשום כך אין המזיק יכול להעביר את השור לרשות אחרת.
2
קָדְמוּ בַּעֲלֵי חוֹבוֹת שֶׁל מַזִּיק וּתְפָסוּהוּ. כגון שלווה המזיק ממון מאדם וקדם המלווה ותפס את השור.
3
בֵּין שֶׁחָב עַד שֶׁלֹּא הִזִּיק בֵּין שֶׁלֹּא חָב עַד שֶׁהִזִּיק. אין זה משנה אם הייתה ההלוואה קודם לנזק או לא.
4
שֶׁאֲפִלּוּ הָיָה שֶׁל בַּעֲלֵי חוֹבוֹת מִתְּחִלָּה וכו‘. שהשור עצמו שהזיק משועבד תמיד לניזק, בכל רשות שבה נמצא. ובכל מקרה שבו ניזק אדם מהשור הוא קודם לכל בעלי החוב האחרים (ראה שטמ“ק בבא קמא לד,א בשם תלמיד רבנו פרץ).