1
מְטַמֵּא אָדָם וְכֵלִים בְּמַגָּע. כדין כל אב הטומאה (הלכות טומאת מת ה,ז).
2
וּכְלֵי חֶרֶשׂ בָּאֲוִיר. שכלי חרס נטמא כאשר נכנסת טומאה לתוך חללו (שם א,ה, הלכות כלים יג,א).
3
וּמְטַמֵּא אָדָם בְּמַשָּׂא. שאדם הנושא את המצורע נטמא אף על פי שאין המצורע נוגע בו (הלכות טומאת מת א,ט).
4
וּמְטַמֵּא מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב אֲפִלּוּ תַּחַת הָאֶבֶן כְּזָב וּכְזָבָה. שאפילו כאשר המצורע יושב על אבן הוא מטמא את המשכב והמושב שתחתיה (כדלקמן יג,יג) כשם שזב וזבה מטמאים באופן זה (ראה הלכות מטמאי משכב ומושב ו,ה, וראה פסקים ושיטות).
5
מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ. מסורת חז"ל בפרשנות המקראות.