1
בִּפְנֵי הַבַּיִת. כשבית המקדש קיים.
2
שֶׁנֶּאֱמַר לְטַהֲרוֹ אוֹ לְטַמְּאוֹ. ומכאן שמצווה על הכהן המטמא להיות זה שמטהר. ומכאן גם נלמד שנוהג בכל זמן ובכל מקום (ראה ספרא תזריע פר' ה פט"ז הי"ג).
3
אֲפִלּוּ זָב וַאֲפִלּוּ טְמֵא מֵת. אף שאינם מותרים להיכנס למקדש, מכיוון שמותרים להיכנס לערים המוקפות חומה יכולים לטהר את המצורע (הלכות ביאת מקדש ג,א-ד; וראה ספרא מצורע פרש' א ה"ה).
4
שֶׁאֵין עוֹשִׂין מִצְווֹת חֲבִילוֹת חֲבִילוֹת. ראה גם הלכות רוצח י,ה, הלכות עבדים ג,ט.