אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ מִתְטַמֵּא בְּמִדְרַס הַזָּב וכו'. שכל כלי שאינו משמש לשכיבה או לישיבה אינו נטמא על ידי דריסת הזב וכיוצא בו (טומאת מדרס והלכותיה מבוארות בהלכות מטמאי משכב ומושב פרקים ו-ז).
קֶלַע שֶׁל סְפִינָה. מפרש הספינה.
וְשָׁבִיס שֶׁל שְׂבָכָה. חוט צמר שתולים על הסבכה (כיסוי ראש) לנוי.
וּמִטְפְּחוֹת סַפָּרִים. ששמים אותן על כתפי המסתפר בעת התספורת (פה"מ נגעים יא,יא, כלאיים ט,ג).
וּרְצוּעוֹת מִנְעָל וְסַנְדָּל. וכגון שיש צורת כלי עליהן, שאם לא כן הרי הן טהורות (ראה הלכות כלים כז,יא ובמל"מ שם).
שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן רֹחַב כַּגְּרִיס. כך שיכול להיראות בהם נגע כשיעור.
וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שְׁאָר הַכֵּלִים. המיטמאים במדרס הזב.
הַחֵמֶת וְהַתֻּרְמֵל. תיקי עור.
נִרְאִין כְּדַרְכָּן. ואין צורך לפשוט את הכפלים ולהתיר את הקשרים וכיוצא בזה כדי לראות את הנגע שבהם.
וּפוֹשֶׂה הַנֶּגַע מִתּוֹכָן לַאֲחוֹרֵיהֶן וּמֵאֲחוֹרֵיהֶן לְתוֹכָן. שאם הנגע פשה מבפנים החוצה או להיפך הרי זה פשיון.