מְעֹרוֹת. מחוברות.
שֶׁמִּקְצָתוֹ לָפוּף עַל הַכֹּבֶד הָעֶלְיוֹנָה וכו'. שחוטי השתי המתוחים בין הקורה העליונה לתחתונה מלופפים על גבי כל אחת מהן כמה ליפופים.
וְכֵן שְׁנֵי דַּפֵּי חָלוּק. שתי חתיכות בד שבשעה שגזרו אותן נשארו מחוברות בחוט (פה"מ נגעים יא,ט).
וְנִרְאָה הַנֶּגַע בְּאֶחָד מֵהֶן. באחת מן הפקעות או באחד מליפופי השתי או באחד מדפי החלוק.
הַשֵּׁנִי טָהוֹר אַף עַל פִּי שֶׁחוּט אֶחָד מְחֻבָּר בֵּינֵיהֶן. שאין דברים אלו נחשבים כמחוברים לעניין נגעים.
נִרְאָה הַנֶּגַע בְּנֶפֶשׁ הַמַּסֶּכֶת וּבַשְּׁתִי הָעוֹמֵד. חוטי הערב שהוכנסו למארג חוטי השתי אך לא הודקו עדיין לאריג אלא רחוקים ממנו מעט נקראים נפש המסכת (פה"מ כלים כא,א), ומדובר כאן בכגון שהנגע נראה בהם ובחוטי השתי המתוחים בין הקורות.
אַף עַל פִּי שֶׁמִּקְצָת הַנֶּגַע בַּבֶּגֶד... הֲרֵי זֶה טָמֵא. שהבגד שטרם נשלמה אריגתו (שהוא נפש המסכת) נחשב אחד עם חוטי השתי (פה"מ נגעים שם, וראה חזו"א נגעים א,כג).
הָאָרִיג טָהוֹר. שבניגוד לנפש המסכת האריג אינו נחשב יותר כחלק מן השתי העומד.
הַנִּימִין. החוטים היוצאים מן הסדין.