1
חָזְרוּ שְׁנֵיהֶן לִהְיוֹת כְּסֶלַע שֶׁהֲרֵי הָלַךְ הַפִּשְׂיוֹן מֵאֶחָד מֵהֶן. אך בשני יש עדיין פשיון כל עוד לא יחזור להיות כגריס.
2
וּבָהּ שֵׂעָר לָבָן שֶׁקָּדַם אֶת הַבַּהֶרֶת. שבכגון כך אין זה סימן טומאה (לעיל ב,ו).
3
וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ זֶה שֶׁקָּדַם מִזֶּה שֶׁנֶּהְפַּךְ. אינו יודע להבחין בין השער הטהור לשער שהוא סימן טומאה.
4
אִם מִתּוֹךְ הֶסְגֵּר נִסְתַּפֵּק לוֹ. וכן אם נסתפק לו במקרה שבא בתחילה.