הַבָּאִים בְּמִדָּה. שהם נייחים וגדולים (להגדרת מושג זה ראה לעיל ו,ב) ואינם נחשבים ככלים אלא כאוהלים (לעיל יב,ב).
וּפְשׁוּטֵי כְּלֵי עוֹר. יריעות העשויות מעור.
וּמַפָּץ וּמַחֲצֶלֶת. הארוגים לרוב מקנים מסוגים שונים.
שֶׁהֵן עֲשׂוּיִין אֹהָלִים. שיש להם שיפוע או יש תחתיהם כתלים, שאם לא כן דינם ככלים ואינם חוצצים (לקמן ה"ד).
וְהוּא שֶׁיִּהְיֶה רֹאשׁ זוֹ בֵּין רַגְלֵי זוֹ וְיִהְיוּ כֻּלָּם דְּבוּקוֹת. שלא יהיה ביניהם רווחים, שאז הם נחשבים כולם אוהל אחד להביא את הטומאה.
וְהָעוֹף שֶׁשָּׁכַן. יושב במקום אחד (אך אם פורח באוויר אינו מביא ואינו חוצץ, לקמן ה"ה).
וְהַחוֹטֵט בַּשִּׁבֳּלִים וכו'. חופר ועושה אוהל בתוך ערמת תבואה.
וָאֳכָלִין שֶׁאֵינָן מֻכְשָׁרִין כְּדֵי שֶׁלֹּא יִטָּמְאוּ. שלא הוכשרו לקבל טומאה (ראה הלכות טומאת אוכלין א,א-ב), שאם הוכשרו אינם חוצצים אף אם לא נטמאו בפועל (לקמן ה"ד).
הֲרֵי הֵן כְּאִילָנוֹת וּמְבִיאִין וְחוֹצְצִין. בניגוד לשאר זרעים וירקות המחוברים לקרקע (לקמן ה"ה).
הָאִירוּס. מנטה (מהר"י קאפח).
וְהַקִּיסוֹס. מין צמח מטפס.
וְיַרְקוֹת חֲמוֹר. צמח שאינו נאכל לבני אדם (ראה פה"מ אהלות ח,א).
וְכֵן הַסְּכָכוֹת וְהַפְּרָעוֹת. כאשר הם יכולים לקבל מעזיבה בינונית (לעיל ה"ב).
וְהַזִּיזִין וְהַגְּזֻזְרָיוֹת. מבנים הבולטים מן הקיר.
וְהַשְּׁקִיפִין. בליטות היוצאות מן הסלעים.
וְהַגְּחִירִים. קירות עקומים (פה"מ אהלות ח,ב).
וְהַשְּׁנָנִים. שיני סלע.