1
חַלּוֹן תַּשְׁמִישׁ. חלון העשוי לתשמיש שהטומאה יוצאת ונכנסת דרכו בפותח טפח (לעיל יד,א).
2
אִם בְּדָבָר הַחוֹצֵץ בִּפְנֵי הַטֻּמְאָה. כלומר דבר שאינו מקבל טומאה (ראה פה"מ אהלות ו,ב).
3
וְהוּא שֶׁיִּהְיֶה דָּבָר שֶׁאֵין דַּעְתּוֹ לְפַנּוֹתוֹ. שרק בכגון כך החלון נחשב כסתום.
4
בָּאֳכָלִין שֶׁאֵינָן מֻכְשָׁרִין. שלא הוכשרו לקבל טומאה (ראה הלכות טומאת אוכלין א,א-ב).
5
הָיוּ סְרוּחִין. שאינם ראויים לאכילה.
6
תֶּבֶן סָרוּחַ. שאינו ראוי לשום שימוש.
7
תְּבוּאָה שֶׁגָּדְלָה. בסמוך לכותל.
8
שֶׁמָּא תַּפְסִיד הַכֹּתֶל. על ידי השורשים שלה (וראה גם הלכות שכנים ט,ב).
9
עִקָּרָהּ. השורש שלה.