1
וְכֵן פָּחוֹת מִכַּבֵּיצָה אֳכָלִין שֶׁאֵינָן מֻכְשָׁרִין אֵינָן חֲשׁוּבִין אֶצְלוֹ וְאֵין דַּעְתּוֹ לְפַנּוֹתָן. שאילו בשיעור גדול יותר הם חשובים ודעתו לפנותם, ואם הם מוכשרים הם ראויים לקבל טומאה ואינם חוצצים.
2
בְּפָחוֹת מִכַּזַּיִת וכו'. ובשיעורים אלו כל המנויים כאן אינם מקבלים טומאה (לעיל ג,טו, הלכות שאר אבות הטומאות ד,יג).