שְׁנֵי זִיזִין וכו'. היוצאים מן הקיר, ללא פתח או חלון.
תַּחְתָּיו בִּלְבַד טָמֵא. שהזיז שיש בו פותח טפח חוצץ בפני הטומאה.
עוֹדֵף עַל הַתַּחְתּוֹן פּוֹתֵחַ טֶפַח. שהזיז העליון ארוך יותר בשיעור טפח מהתחתון.
תַּחְתֵּיהֶן. תחת הזיז התחתון ותחת המותר.
וְטֻמְאָה תַּחְתָּיו. תחת הזיז התחתון.
תַּחְתָּיו וּבֵינֵיהֶן טָמֵא. אף על פי שאין במותר עצמו פותח טפח, הוא מצטרף לשאר הזיז העליון להשלימו לשיעור טפח, ולפיכך הטומאה מתפשטת דרכו לבין הזיזים (רא"ש אהלות יד,ה).
אֲבָל תַּחַת הַתַּחְתּוֹן טָהוֹר. הואיל ואין פותח טפח תחת המותר אין הטומאה מתפשטת ממנו אל תחת הזיז התחתון (ואין המותר מצטרף לזיז התחתון, הואיל ואינו ממשיך אותו).
וְאֵין בֵּינֵיהֶן פּוֹתֵחַ טֶפַח. שאין שיעור גובה של אוהל תחת הזיז העליון ולפיכך אין הוא חוצץ בפני הטומאה הנמצאת תחתיו.
תַּחְתָּיו בִּלְבַד טָמֵא. הואיל והזיז התחתון גבוה מעל הארץ בשיעור טפח או יותר הוא אוהל וחוצץ בפני הטומאה.
כְּנֶגֶד הַטֻּמְאָה עַד לָרָקִיעַ טָמֵא. ואין היא בוקעת למטה עד התהום הואיל והאוהל שתחתיה חוצץ.
שֶׁהֲרֵי הִיא רְצוּצָה. שכל טומאה שאינה תחת פותח טפח הרי היא כרצוצה (לעיל טז,ו).
וְכֵן שְׁתֵּי יְרִיעוֹת וכו'. שדינן כדין הזיזין. ואף על פי שמקבלות טומאה, הן חוצצות כאשר הן עשויות אוהלים (משנ"א אהלות יד,ז וראה לעיל יג,ג; וראה עוד פירוש אחר בתפא"י שם בועז אות ו).
אִם הָיְתָה הַטֻּמְאָה גְּבוֹהָה מִן הָאָרֶץ טֶפַח הֲרֵי הַכְּלִי שֶׁעָלֶיהָ מִלְּמַעְלָה... וּמֵבִיא אֶת הַטֻּמְאָה. הואיל ויש כאן גובה טפח, הכלי שמעל הטומאה נחשב כאוהל ומטמא את כל הכלים שתחתיו (בדומה ללעיל סוף פרק טז). אמנם כאשר הטומאה אינה גבוהה טפח מהארץ, היא נחשבת טומאה רצוצה הבוקעת ועולה (ראה מרכה"מ). ויש מפרשים שבכל מקרה שהכלי העליון המאהיל על הטומאה גבוה טפח הוא מביא את הטומאה לכלים שתחתיו, גם כאשר הטומאה עצמה אינה גבוהה טפח (כס"מ, וראה ראב"ד).