1
מֵבִיא אֶת הַטֻּמְאָה לַבַּיִת. שאדם זה נחשב כאוהל שמקצתו על הטומאה ומקצתו בתוך הבית (פה"מ אהלות יא,ד).
2
מֻטָּל עַל הָאַסְקֻפָּה. שוכב על מפתן הבית.
3
מִפְּנֵי שֶׁהָאָדָם חָלוּל וכו'. כדלעיל טז,ז.
4
וְכֵיוָן שֶׁהֶאֱהִילָה טֻמְאָה עָלָיו הֲרֵי זֶה כְּמַאֲהִיל עָלֶיהָ וכו'. שהאדם הנטמא אינו חוצץ, ולפיכך הטומאה שמעליו עוברת דרכו ונמצא שהצד העליון שלו מאהיל על הטומאה (ראה ל™עיל שם) ומביא אותה לתוך הבית.™
5
מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְּמַאֲהִיל עַל הַטֻּמְאָה וְהָאָדָם מֵבִיא וְאֵינוֹ חוֹצֵץ. האדם השוכב נחשב כאוהל המאהיל על הטומאה, ולפיכך כל מה שנמצא על גביו טמא.
6
כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. לעיל יב,א, יג,ד.