מֻנַּחַת עַל צִדָּהּ בָּאֲוִיר. שוכבת על הצד מחוץ לבית כך שאין מעליה אוהל.
כָּל שֶׁהוּא כְּנֶגֶד הַזַּיִת בְּתַחְתֶּיהָ וּבְגַבָּהּ טָמֵא וכו'. כדלעיל ה"א.
וְכָל מַה שֶׁכְּנֶגֶד הַטֻּמְאָה וכו'. רק מה שכנגד הטומאה טמא ולא יותר מכן, הואיל והכוורת צמודה לקרקע וכדלעיל שם.
אֲבָל מַה שֶּׁבְּתוֹכָהּ טָהוֹר חוּץ מִכְּלִי שֶׁהוּא כְּנֶגֶד הַטֻּמְאָה. אף על פי שיש אוהל טפח מתחת לכוורת אין הטומאה נכנסת משם אל האוויר שבתוכה (ובטעם הדבר ראה בביאור למקרה המקביל בה"א).
וְכָל מַה שֶּׁתַּחְתֶּיהָ וְכָל שֶׁלְּמַעְלָה עַל גַּבָּהּ. ואפילו שלא כנגד הטומאה.
כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. לעיל יב,א.
פְּחוּתָה וּפְקוּקָה בְּקַשׁ. שאז אינה כלי.
אוֹ שֶׁהָיְתָה בָּאָה בְּמִדָּה. גדולה ונייחת (ראה לעיל ו,ב), שאז היא חוצצת בפני הטומאה.
כְּנֶגְדּוֹ עַד הַתְּהוֹם טָמֵא. ואין הטומאה בוקעת למעלה שהכוורת חוצצת.
שֶׁכְּבָר בֵּאַרְנוּ וכו'. לעיל יג,ג.