1
וְהִיא יוֹשֶׁבֶת עַל שׁוּלֶיהָ. מונחת כדרכה על תחתיתה.
2
טֻמְאָה בּוֹקַעַת וְעוֹלָה בּוֹקַעַת וְיוֹרֶדֶת. כדין כל טומאה שאין מעליה אוהל.
3
אֲבָל אִם הָיְתָה גְּבוֹהָה טֶפַח אוֹ מְכֻסָּה אוֹ כְּפוּיָה עַל פִּיהָ וכו'. שכעת הכוורת היא כלי המאהיל שמביא את הטומאה לכל מה שמעליו ומתחתיו (ראה גם לעיל יז,ו).
4
אִם הָיְתָה הַטֻּמְאָה לְמַטָּה. מדברי הרמב"ם בפה"מ (אהלות ט,יג) משמע שתנאי זה מתייחס למקרים של מכוסה או כפויה על פיה בלבד (שבמקרים אלו הכוורת נחשבת כקבר סתום המטמא מכל צד). אמנם מדברי הרמב"ם כאן נראה שגם במקרה שהכוורת מכוסה או כפויה על פיה היא נדונית ככלי המאהיל על הטומאה, כך שאין זה משנה היכן הטומאה נמצאת ובכל אופן הכול טמא (ואכן כתב החזו"א אהלות ב,כג שהמילים "אם היתה הטמאה למטה" נראות כמיותרות).
5
כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. לעיל יב,א.