1
וּמְלֹא חָפְנַיִם רָקָב מִשְּׁנֵי מֵתִים. שהרקיבו כל אחד בנפרד ולא נקברו זה עם זה (ראה לעיל ג,ה).
2
שֶׁכָּל אֶחָד מֵהֶן יֵשׁ לוֹ רָקָב. שיש לו דין רקב על פי הגדרים שנתבארו לעיל ג,ד.
3
מִפְּנֵי שֶׁלֹּא שָׁווּ בְּשִׁעוּרֵיהֶן. ראה גם הלכות טומאת אוכלין ד,יא.