כֻּלָּם טְמֵאִים. שהרי הבית מטמא דרך פתחיו (כדלעיל ה"א), משום שהמת עתיד לצאת דרך אחד הפתחים, וכיוון שאין אנו יודעים דרך איזה פתח יצא, כולם טמאים (ר"ש ורא"ש אהלות ג,ו).
וְהַיּוֹשֵׁב בְּצַד כָּל פֶּתַח מֵהֶן תַּחַת הַתִּקְרָה... נִטְמָא. אף על פי שהוא יושב מחוץ לדלת הבית ולא נוגע בה נטמא באוהל הואיל והוא יושב מתחת למשקוף.
נִפְתַּח אֶחָד מֵהֶן... הִצִּיל עַל הַפְּתָחִים כֻּלָּן. שלאחר שאנו יודעים באיזה פתח יוציאו את המת אין שאר הפתחים עוד מטמאים.
וְהַשְּׁאָר טְהוֹרִים מִפְּנֵי שֶׁהֵן נְעוּלִים. שאם היו פתוחים היו טמאים כחלק מאוהל המת.
וַהֲרֵי אֵין הַבַּיִת כְּקֶבֶר סָתוּם. הואיל ויש לו פתחים אינו מטמא מכל סביביו.
וְכֵן אִם הִתְחִיל לַחְתֹּר פֶּתַח. חדש בקיר.
מִשֶּׁיַּתְחִיל לִפְתֹּחַ. אפילו לא פתח בו עדיין ארבעה על ארבעה.
הָיוּ בּוֹ חַלּוֹנוֹת הַרְבֵּה וְכֻלָּן מוּגָפוֹת כֻּלָּן טְהוֹרוֹת. שאין הדרך להוציא את הטומאה דרך החלון.
נִפְתְּחוּ כֻּלָּן טְמֵאוֹת. שהן נחשבות חלק מאוהל המת (ראה לקמן יד,א).
הַמַּאֲהִיל עַל גַּבֵּי שְׁנֵיהֶן טָמֵא. המשקוף הגדול המאהיל על שני הפתחים טמא והנמצא תחתיו נטמא באוהל.
טִהֵר קָטָן אֶת הַגָּדוֹל. שהמשקוף הקטן טמא והגדול טהור.
הָיוּ שְׁנֵיהֶן מַתְאִימִין. שני הפתחים באותו גודל זה בצד זה ויש להם משקוף אחד המאהיל על שניהם.
טִהֵר אֶת חֲבֵרוֹ. החלק מהמשקוף המאהיל על הפתח השני טהור.
וְחָשַׁב לְהוֹצִיאוֹ בַּצְּפוֹנִי. וכעת הצפוני טמא והדרומי טהור.
וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַעֲרִים. שלא יערימו האחים והקרובים ויאמרו להוציאו בדרומי רק בכדי לטהר את הצפוני.