1
הַפּוֹגֵעַ בְּמֵת מִצְוָה. מת מישראל המושלך בדרך ואין לו קוברים (הלכות אבל ג,ח) שמצווה על כל אדם לקברו.
2
בְּתוֹךְ הַתְּחוּם. תחום העיר (הלכות נזקי ממון ה,ג).
3
אֲפִלּוּ בְּתוֹךְ שְׂדֵה כַּרְכֹּם. שהוא תבלין יקר והקבורה בו תגרום להפסד רב.
4
קָנָה מְקוֹמוֹ וְיִקָּבֵר בַּמָּקוֹם שֶׁנִּמְצָא. שהיא אחת מתקנות יהושע בן נון ובית דינו (ראה שם).
5
מְצָאוֹ עַל הַמֶּצֶר. גבול בין שתי שדות, ואי אפשר לקברו שם.
6
מְסַלְּקוֹ לַצְּדָדִין. כמבואר בסמוך.
7
שְׂדֵה בּוּר. שדה שאינה חרושה.
8
מִצַּד זֶה. של המצר.
9
וּשְׂדֵה נִיר. שדה חרושה.
10
וּשְׂדֵה זֶרַע. שדה זרועה.
11
קוֹבְרוֹ בִּשְׂדֵה כֶּרֶם מִפְּנֵי אֹהֶל הַטֻּמְאָה. שהאילן מאהיל יותר מאשר הכרם.