1
וּבְחֻלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד. שהוא מצרכי הרבים שמותר לעשותם במועד (ראה הלכות יום טוב ז,י-יא).
2
כַּזַּיִת מְצֻמְצָם. כמות מדויקת.
3
לְפִי שֶׁסּוֹפוֹ יֶחֱסַר בָּאָרֶץ. שהוא עתיד להתמעט בקרקע, ופחות מכזית מבשר המת לא מטמא כלל (לעיל ג,טו).
4
מַמְחֶה. ממיס את הסיד במים.
5
שֶׁלֹּא לְהַפְסִיד אֶת הַטְּהָרוֹת. שאם הציון לא יבלוט קצת מן הצדדים, עלולים להאהיל על הטומאה.
6
שֶׁלֹּא לְהַפְסִיד אֶת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. בכך שמרבים שטח שנחשב טמא שלא לצורך.
7
שָׂדֶה שֶׁאָבַד בָּהּ קֶבֶר. שגזרו עליה חכמים טומאה מפני הספק.
8
וְהַסְּכָכוֹת וְהַפְּרָעוֹת. אילנות או אבנים הסוככים על הארץ (ראה לקמן יג,ב), וכגון שיש ספק שמא תחתיהם יש טומאה (רש"י מועד קטן ה,ב).