מַיִם שֶׁבַּכֵּלִים. מים המכונסים בתוך כלים.
וּמְטַמֵּא אֳכָלִים וְכֵלִים. מדברי סופרים (ראה הלכות שאר אבות הטומאות פרק ז).
בּוֹרוֹת שִׁיחִין וּמְעָרוֹת. סוגים שונים של חפירות בקרקע.
וּמֵי גְּבָאִים. מים שהתכנסו בגומות בקרקע.
שֶׁאֵין בָּהֶן אַרְבָּעִים סְאָה. שאין במים המכונסים שיעור של ארבעים סאה שהוא שיעור מקווה המטהר, ואם יש בהם שיעור זה אין הם מקבלים טומאה בעודם בקרקע.
בֵּין שֶׁאֵינָן שְׁאוּבִין בֵּין שֶׁהָיוּ שְׁאוּבִין. בין שנשפכו לשם מכלי ובין שנקוו באופן טבעי כגון ממי גשמים וכדומה.
אוֹ שֶׁהָלַךְ בָּהֶן הַטָּמֵא. במטרה לעבור וללכת, שאין כוונתו אלא לעבור מצד לצד ולא להירטב במים (ראה לעיל יג,ה).
הֲרֵי אֵלּוּ טְהוֹרִין. שכיוון שמכונסים בקרקע אינם נטמאים אלא לרצון.
נִטְמָא הַשּׁוֹתֶה. שהשותה מים טמאים נעשה גופו שני לטומאה מגזרת חכמים (הלכות שאר אבות הטומאות ח,י).