1
עֶצֶם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מֹחַ חִבּוּר. שדינה כעצמות המחוברות בבשר (לעיל ד,ד; ואם היא סתומה הרי היא קולית שדינה התבאר לעיל ה,טז).
2
אַף עַל פִּי שֶׁחֲרָכָן בָּאוּר. על מנת שיוכל לתלוש אותם מן הראש בקלות.
3
הֲרֵי הֵן חִבּוּר. מאחר שמפשיטים את הראש בנפרד משאר הגוף, השערות שעליו נחשבות חיבור אליו משום שהן משמשות אותו כשומר או כיד (ח"ד עוקצין ב,טז).