1
מִשֶּׁיַּשְׁרִישׁוּ. משעה שהשורשים יתפשטו בארץ.
2
מִשֶּׁיֵּעָשׂוּ כְּפוֹל הַלָּבָן. משעה שגדלו קצת כגודל של קטנית הנקראת פול הלבן (ראה לעיל ג,ג).
3
עַד שֶׁיַּזְרִיעַ זֶה. בזרעים (תבואה וירקות) נאמר “פן תקדש המלאה הזרע אשר תזרע", שמתקדשים משעת הזרעה, והיינו השרשה.
4
וְיִהְיֶה זֶה תְּבוּאָה. בכרם נאמר “ותבואת הכרם", שמתקדש משעה שנקרא תבואה, דהיינו שהענבים ראויים קצת לאכילה וגודלם כפול הלבן (ד"א).
5
אֲבָל תְּבוּאָה שֶׁיָּבְשָׁה כָּל צָרְכָּהּ וַעֲנָבִים שֶׁבָּשְׁלוּ כָּל צָרְכָּן אֵינָן מִתְקַדְּשׁוֹת. כיוון שנקראים ‘מלאת זרע' או ‘תבואת כרם' רק בשלבי הגידול, אבל בסוף הגידול כבר נקראים חיטים או ענבים (פה"מ כלאיים ז,ז).