1
יִשְׂרָאֵל וְגֵר שֶׁשְּׁרוּיִן בִּמְעָרָה אַחַת. ועירבו ביניהם.
2
וּמֵת הַגֵּר מִבְּעוֹד יוֹם. ודינו של גר ללא יורשים הוא שכל הקודם להחזיק בנכסיו זכה בהם (הלכות זכייה ומתנה א,ו).
3
אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הֶחֱזִיק יִשְׂרָאֵל אַחֵר בִּנְכָסָיו עַד שֶׁחֲשֵׁכָה הֲרֵי זֶה הַמַּחֲזִיק אוֹסֵר. אף שבתחילת השבת לא היה אדם שאסר על הישראל, מכיוון שהייתה אפשרות להחזיק בהם כבר מבעוד יום הרי האחר אוסר אף אם החזיק משחשכה.
4
שֶׁהֲרֵי הוּא כְּיוֹרֵשׁ. ראה לעיל ה"ב.
5
וְאִם מֵת הַגֵּר מִשֶּׁחָשֵׁכָה... אֵינוֹ אוֹסֵר עָלָיו. שבשעת החשכה לא היה הישראל מוחזק בנכסים, ומכיוון שבשעה זו לא אסר הגר על הישראל שעמו (שהרי עירבו יחד), נשארת רשותו מותרת לכל השבת.