1
כְּדֵי שֶׁיִּקַּח לוֹ בָּהּ פַּת וִיעָרֵב לוֹ בָּהּ עֵרוּבֵי תְּחוּמִין. שיקנה עבורו לחם בכסף שנתן לו ויערב עבורו.
2
אֲבָל אִם נָתַן לַחֶנְוָנִי אוֹ לַנַּחְתּוֹם וְאָמַר לוֹ זַכֶּה לִי בְּמָעָה זוֹ אֵינוֹ עֵרוּב. אדם הנותן מעות לחנווני או לאופה מתכוון לקנות את המאכל באמצעות המעות, ומכיוון שאין מאכל נקנה בנתינת המעות אלא במשיכה (הלכות מכירה ג,א) העירוב לא חל.
3
וְאִם אָמַר לוֹ עָרֵב עָלַי בְּמָעָה זוֹ וכו'. לפי שמשמעות לשון זו היא שממנה אותו שליח לערב בשבילו ולא שמתכוון לקנות את המאכל באמצעות המעות.
4
וְאִם נָתַן לוֹ כְּלִי... הֲרֵי זֶה לוֹקֵחַ אֹכֶל וּמְעָרֵב עָלָיו בּוֹ. לפי שבנתינת הכלי זוכה בעירוב מדין קניין חליפין (ראה הלכות מכירה ה,ה).