אֲסוּרִין בַּעֲשִׂיַּת מְלָאכָה בַּיּוֹם וּמֻתָּרִין בַּלַּיְלָה. שלא כיום הכיפורים שבו אסורה מלאכה גם בלילה (ראה הלכות שביתת עשור א,ו), ובשונה מתשעה באב שבו איסור המלאכה תלוי במנהג (לקמן ה,י).
וַאֲסוּרִין בִּרְחִיצַת כָּל הַגּוּף בְּחַמִּין אֲבָל פָּנָיו יָדָיו וְרַגְלָיו מֻתָּר. אף בחמין, בשונה מאבל שאסור אף ברחיצת מקצת גופו בחמין (הלכות אבל ה,ד), ובשונה מתשעה באב ומיום הכיפורים שאסורים אף ברחיצת אבר אחד בצונן (לקמן ה,י, הלכות שביתת עשור ג,א).
וַאֲסוּרִין בְּסִיכָה. מריחת שמן וכדומה על העור.
וְאִם לְהַעֲבִיר אֶת הַזֻּהֲמָה מֻתָּר. שאינה סיכה של תענוג (ראה לקמן ה,י, הלכות אבל ה,ד), בשונה מיום הכיפורים שבו אסורה אף סיכה שאינה של תענוג (הלכות שביתת עשור ג,ט).
וַאֲסוּרִין בְּתַשְׁמִישׁ הַמִּטָּה. ראה שם א,ה.
וּבִנְעִילַת הַסַּנְדָּל בָּעִיר אֲבָל בַּדֶּרֶךְ מֻתָּר לִנְעֹל. שלא ייפצעו רגליו.