1
תַּלְמִידֵי חֲכָמִים אֵין נוֹתְנִין שָׁלוֹם זֶה לָזֶה בְּתִשְׁעָה בְּאָב. כשם שהאבל אסור בנתינת שלום (ראה הלכות אבל ה,כ).
2
דָּוִים. כאובים.
3
כַּאֲבֵלֵי אֵם. כאדם שמתאבל אבל כבד על אמו (ע"פ תהלים לה,יד; ובחלק מכתה"י הגרסה: 'כאבלים').
4
מַחֲזִירִין לוֹ בְּשָׂפָה רָפָה וְכֹבֶד רֹאשׁ. כדי שלא ייפגע (וראה לעיל ג,ח).
5
וְאָסוּר לִקְרֹאות בְּתִשְׁעָה בְּאָב בַּתּוֹרָה. כשם שאבל אסור בלימוד תורה (ראה הלכות אבל ה,טו).
6
וּבְקִינוֹת. ספר איכה.
7
וּבַדְּבָרִים הָרָעִים שֶׁבְּיִרְמְיָה. הנבואות הרעות ולא נבואות הנחמה.
8
וּמִקְצָת חֲכָמִים נוֹהֲגִין שֶׁלֹּא לְהַנִּיחַ בּוֹ תְּפִלִּין. כאבל שאינו מניח תפילין ביום הראשון לאבלותו (ראה שם ד,ט).