1
אַנְדְּרָגִינָס. שיש לו איברי מין זכריים ונקביים.
2
וְעוֹבְדִין בּוֹ וְגוֹזְזִין אוֹתוֹ כִּשְׁאָר הַחֻלִּין. שלא כבכור שאסור בגיזה ועבודה אפילו לאחר שנפל בו מום (הלכות מעילה א,ט).
3
טֻמְטוּם. שאיברי מינו מכוסים, ולא ניכר אם הוא זכר או נקבה.
4
סְפֵק בְּכוֹר וְיֵאָכֵל בְּמוּמוֹ לִבְעָלָיו. מספק אין לאכלו כשהוא תמים ואסור בגיזה ועבודה — כבכור, אך גם אינו חייב לתתו לכהן, שהמוציא מחברו עליו הראיה, אלא הבעלים אוכלים אותו (ראה גם לקמן ה,ג).
5
בֵּין שֶׁהִטִּיל מַיִם בִּמְקוֹם זַכְרוּת. שנקב הטלת השתן שלו נמצא במקום שממנו זכרים (שאיבר מינם גלוי) מטילים שתן.