1
הִרְגִּיל לַבְּכוֹר שֶׁיִּפֹּל בּוֹ מוּם. עשה פעולה שתגרום לו מום.
2
שֶׁנָּתַן דְּבֵלָה עַל אָזְנוֹ. הדביק תאנה לאוזן הבכור על מנת שאוזנו תיפגם כשיבוא כלב לאכלה.
3
שֶׁהָלַךְ בּוֹ. הוליך אותו.
4
בֵּין בַּרְזֶל. כגון במקום שיש בו ברזל נעוץ כדי שייכשל בו וייפצע (פה"מ בכורות ה,ג).
5
וַעֲשָׁשִׁיּוֹת שֶׁל זְכוּכִית. שברי זכוכית.
6
כָּל מוּם שֶׁנַּעֲשָׂה לְדַעְתּוֹ. שהתכוון שמעשיו או דיבורו יגרמו למום.
7
וְאִם נַעֲשָׂה שֶׁלֹּא לְדַעְתּוֹ הֲרֵי זֶה שׁוֹחֵט עָלָיו. כמבואר בסמוך.