1
בְּכוֹר שֶׁכְּרָכוֹ בְּסִיב. בעודו ברחם עטפו בחוטי דקל סבוכים זה בזה בצפיפות (הסיב הוא הכיסוי על הדקל כעין אריג).
2
אֲחוֹתוֹ. נקבה שנולדה אתו.
3
הוֹאִיל וְלֹא נָגַע בָּרֶחֶם מִכָּל מָקוֹם הֲרֵי זֶה סְפֵק בְּכוֹר. בכל המקרים הללו הבכור לא נגע בפתח הרחם בשעת יציאתו החוצה, ויש ספק אם כשעבר דרך פתח הרחם ולא נגע בו נחשב בכור.